לא. בתהליך שלי לא מגיעים לבכי כמנגנון התמודדות! אם תינוק בוכה בזמן ההרדמה, זה סימן שיש צורך שלא נענה, ולכן נבחן יחד מה מקור הקושי ואיך אפשר לתת לו מענה מתאים. אני מתמקדת בהבנת הצרכים של התינוק וביצירת סביבה שתאפשר לו להירדם ברוגע, כך שלא יהיה צורך בבכי לפני השינה.

לא. הרדמות היא לא מיומנות שצריך ללמד—תינוקות יודעים לישון עוד מהרחם. הרדמות עצמאית קשורה ליכולת להרגעה וויסות עצמי, תהליכים שמתפתחים בהדרגה ומבשילים רק לקראת גיל 5. כשאנחנו מדברים על "הרדמה", למעשה אנחנו עוזרים לילד להירגע ולהרגיש בטוח מספיק כדי להירדם. כשנענים לצרכי התינוק ברגישות, נוצר קשר בטוח שמאפשר לו לחקור את העולם מתוך ביטחון. השלב של תלות מוחלטת הוא טבעי וחולף, וככל שהתינוק גדל בסביבה שמכילה ותומכת בו, הוא רוכש עצמאות וביטחון עצמי באופן הדרגתי. תלות ראשונית בהורים אינה חולשה, אלא תהליך טבעי והכרחי לגדילה בריאה. היא הבסיס שמאפשר לילד להפוך לבוגר עצמאי ובריא רגשית.

לא! את יכולה להמשיך להניק ולהרדים, ובמקביל לאפשר לאבא להיות חלק מתהליך ההרדמה. הסוד טמון בקשר – כשהתינוק לומד להרגיש ביטחון ורוגע גם עם אבא, הוא יוכל להירדם איתו. כדי שזה יקרה, אבא צריך להיות נוכח, להרגיע, לחבק ולבלות עם התינוק גם מחוץ לשעת ההרדמה. אמא אולי מרדימה בקלות עם הנקה, אבל זה לא אומר שאבא לא יכול! עם סבלנות והתמדה, התינוק יצליח להירגע גם איתו, ואמא תוכל ליהנות מערב פנוי בלי דאגות.