נכנסתי להריון בגיל צעיר מאוד – רק בת 19. לא באמת הבנתי אז לקראת מה אני נכנסת – לא ללידה, ולא להורות. הכל היה חדש, מבלבל, מרגש, אבל גם מאוד מפחיד. הרגשתי שאני צועדת בדרך שלא תכננתי, מלאה בשאלות, בלי יותר מדי תשובות. ואז פגשתי את קרין. מהרגע הראשון היא הייתה שם – בלי לשפוט, בלי להעיר, פשוט להיות. היא קיבלה אותי בדיוק כמו שאני: צעירה, עם המון לב, הרבה פחדים, והמון רצון טוב. היא ידעה להחזיק עבורי מרחב, להקשיב גם למה שלא נאמר, ולהיות בדיוק מה שהייתי צריכה – גם כשאני בעצמי עוד לא ידעתי להגדיר את זה. הלידה עצמה הייתה אינטנסיבית מאוד. מצאתי את עצמי בלידה ראשונה, ארוכה – כמעט 12 שעות – עם זירוז, בלון, ופיטוצין. צירים בלי הפסקה, כאבים מטורפים, והתחושה הזו שאני לא מצליחה לנשום בין לבין. כשסוף סוף הגעתי לפתיחה 10 – כבר חשבתי שהגענו לסוף, אבל אז התחילו עוד 4 שעות של לחיצות בלתי פוסקות. הייתי מותשת, פיזית ונפשית, הגוף שלי היה על הקצה. נכנסתי לחרדה – פחדתי שהגוף שלי לא יצליח, שאצטרך לעבור ואקום או אפילו ניתוח קיסרי. ובתוך כל זה – קרין הייתה שם. עוגן אמיתי. היא תמכה בי בצורה יוצאת מן הכלל – עודדה, חיזקה, נשמה איתי, הרגיעה את הפחדים, והזכירה לי שוב ושוב שאני יכולה. היא הצליחה להכניס שקט לחדר מלא בלחץ, להחזיק את היד שלי ברגעים שבהם התפרקתי, ולתת לי תחושת ביטחון גם כשאני בעצמי לא האמנתי בעצמי. והלידה לא הייתה רק קשה – היא הייתה גם מאוד עמוסה רגשית. התינוק שלי הוא נכד ראשון לשני הצדדים, והייתה סביב הלידה התרגשות ענקית. החדר היה מלא באנשים נרגשים, והמון אהבה – אבל גם המון רעש, תזוזה, עומס. אני, שהייתי בתוך כל הכאב והצירים – הרגשתי שאני צריכה שקט. אבל כל כך הבנתי את ההתלהבות של כולם, שלא העזתי לבקש שיעזבו. קרין ראתה את זה. בלי מילים. היא הרגישה את המצוקה שלי וידעה בדיוק מה לעשות. בעדינות ובכבוד היא הוציאה את האנשים מהחדר, יצרה עבורי מרחב שקט ובטוח, כזה שאפשר לי להישאר מחוברת לעצמי, למרות הכאוס. אני לא יודעת איך הייתי עוברת את הלידה הזו בלעדיה. קרין לא רק ליוותה אותי – היא החזיקה אותי, פיזית ונפשית. היא הייתה לי אמא, אחות, חברה – הכל ברגע אחד. וכל מי שתזכה שהיא תלווה אותה – תזכה בגדול. תודה לך, קרין אהובה, על כל רגע של נוכחות, על הקשבה אמיתית, על חיבוק בלי ידיים, על מבט שמרגיע, ועל מילים שהחזיקו אותי כשאני בעצמי כבר לא יכולתי. תודה שלא ויתרת עליי גם כשאני כמעט וויתרתי על עצמי. תודה שידעת להיות בדיוק מה שהייתי צריכה, מבלי שאצטרך לבקש. זכיתי, באמת זכיתי, שאת זו שליווית אותי ברגע הכי עוצמתי, מטלטל ובלתי נשכח בחיים שלי. תמיד תהיי חלק מהסיפור שלי – ובלב שלי, תמיד יהיה לך מקום.

קרינוש אהובה שלי באיחור קל 😅 רציתי להגיד לך תודה ענקית על שליווית אותי בלידה הכי חלומית בעולם, שהתעלתה על כל דימיון! היית שם בשבילנו בנוכחות הכי מדויקת שאפשר לבקש, קראת אותי גם בלי מילים. ידעת מתי להיכנס לעניינים ומתי לשחרר. ולא פחות חשוב - היית שם גם בשביל עידן, ידעת מתי לאפשר לו להוביל ולחבר אותו לסיטואציה. וכמובן, אחרי הלידה לא עזבת, ועזרת לי להניק את אוריה כשאני בכלל לא חשבתי על זה. לדעתי בזכותך ההנקה אח״כ הייתה כל-כך חלקה וזורמת. את לנצח תהיי חלק מהמשפחה שלנו, תודה על ליווי רגוע אבל עוצמתי! אוהבת אותך ❤️

הגיע הזמן לסיפור לידה וזה הגיע בשביל המלצה רותחת ! קמתי בבוקר ליום עבודה רגיל לחלוטין ניסיתי כל זירוז אפשרי נשבעת! ודווקא באותו יום התייאשתי עוד היה הימור שאני יולדת עד יום ראשון שלחתי להם בקבוצה שהם הפסידו בהתערבות ואין שום סיכוי שאלד היום אין זכר לצירונים!( ילד ת#ת העיקר מחודש 7 דאג לי לצירים) הלכתי להורים שלי החלטתי שאני רעבה ושנצא לאכול במסעדה ישבנו במסעדה והיה לי פיפי של סובל דיחוי השירותים היו נעולים ואמרתי לאמא שלי קומי הולכים לחפש שירותים עד שמצאנו ביקר אותי ג׳וק כמובן שהלב החלש שלי לא עמד בזה והתחילו להתעורר להם צירים קטנים עדיין סבלתי מיותר גרועים בכלל לא הדאיג אותי המשכנו לחפש אחר כך מסעדה אחרת עד שנסגרנו על מקום לקח לנו בערך שעה ישבנו אכלנו סיימנו ילד של אמא שלו דאג לצאת שאני בבטן מלאה ופתאום הצירים התחילו להיות כאלה שגורמים לי רגע לעצור להבין שמשהו קורה שם בכל מקרה היינו צריכים לנסוע לאשדוד אז אמרתי לאמא שלי שתהיה איתי בבית חולים עד שרוני יבוא חיברו אותי למוניטור ולא ראו צירים סדירים מחכה לרופאה ובזמן המתנה הזה כבר הרגשתי שזהו אני היום יולדת !!! כבר התחיל לכאוב לי ולא להיות לי נוח ואני מבקשת מוניטור חוזר והן לא ראו סיבה לחבר אותי נכנסתי לרופאה בוכה שתעזור לי היא אומרת לי את פתיחה אחת אבל מקסימום מחר את יולדת שיחררה אותי לנוח בבית הגעתי בעשר וחצי לבית ב00:00 כבר הייתי שוב במיון אחרי שלא הצלחתי לתפקד בשום צורה בבית ניסתי הכל אמבטיה לישון אבל הגור שלי התעקש שצריך לנסוע, הגענו לשם שוב מוניטור רואים צירים סדירים אבל!! אין התקדמות בפתיחה עובר הזמן ואני מייחלת שזה יגמר אני צווחת מכאבים בערך בשעה 4:00 התקשרתי צווחת למלכה שלי אלופת הדור מתחננת אליה לעזרה כי שנייה לפני זה אמרתי להם או שתעשו לי קיסרי וכבר ביקשתי סליחה מאבא שלי (פידיון זה נושא רגיש אצלנו) או שיהרגו אותי כי אני עוד דקה של כאב לא עוברת חשבו שאני משוגעת אני לא אומרת שלא אבל בחיי שהתכוונתי לזה! 🤣 אמרתי לה צווחת ״קרין תעזרי ליייי כואב לי תגידי לי מה לעשות ״ משפט קצר שלקח נצח הציר פשוט הפריע לתפקד היא אמרה לי תרגילים לעשות כדי שגור שלי יתברג טוב יותר כי הוא חייב לעשות חיים קשים ולא התברג טוב שלחה לי סרטונים של איך לבצע את הפעולה והדריכה את רוני לנשום כי אני לא נעימה (היא לא רק דולה מהממת היא גם עשתה שלום בית🤪) הקשבתי לה עשיתי כל מה שהיא אמרה לי עצם זה שהיא הייתה איתי בטלפון לצערי עוד לא יכלה להגיע זה נתן לי ביטחון שאני יכולה היא לא עזבה אותי עד שלא הרגישה שהנשימות שלי התחילו להסתדר ונרגעתי קצת הגיע הרגע המיוחל והביאו לי אפידורל כבר השעה 8:30 בערך בבוקר יום שני הצלחתי לנוח קצת וקרין מלכתי הגיעה בשנייה שיכלה ב12:00 בדיוק שהתחילה החגיגה היא באה מרוגשת עם כל האנרגיות הטובות שהיא מכניסה איתה עכשיו כבר נרגעתי היא פה אני סומכת עליה בעיניים עצומות שהיא תדריך אותי בידיוק במאני טיים רגע לפני אמרתי להם יש לי להקיא הביאו לי את הדבר הקטן הזה להקיא לתוכו חחחחח ממש מצחיק הקאתי אבל על הכל כולל כולם מלבד הקרטון הקטן הזה ולא זה לא ריגש אותה היא רק אמרה זהו עכשיו זה סימן שאת מוכנה למרות שלא הרגשתי בשיא שלי היא הייתה מאחוריי החזיקה לי את היד תרגלה איתי נשימות הגיע שלב הלחיצות כבר הייתי מותשת אבל הן אמרו שנתנתי עבודה אולי הן עבדו עליי אני לא יודעת אבל זה עבד להן היא הייתה איתי תומכת עוזרת מקשיבה שקשה מלטפת שצריך והביאה לי את התחושה הכי רגועה כדי שהתוצר המושלם טפו חמסה שלי יצא והוא יצא הדבר הכי טהור הכי יפה והכי שלי אני לא יודעת אם הג׳וק זה הזירוז המנצח או שאולי אכלתי יום לפני שוקולד שלא מצאתי בשום מקום כל ההריון ובן בן דוד שלי מצא לי וקנה אולי אלארי היה צריך ביס קטן מתענוג רצוף כדי לצאת אבל מה שאני יודעת זה שבלי הדרכה והקשבה שלה גם מרחוק בארבע בבוקר (סליחה פעם הבאה אשתדל לעדכן לפני) היא ידעה לתפוס את התושייה לעזור לי להרגיע ולהכין אותי להיות הכי טובה בשבילי ובשביל התינוק שלי לקראת לידה אז זה הזמן לומר לך תודה על כל רגע שחווית איתי כאב יאוש תקווה תודה שהיית הקשבת תמכת עודדת ודאגת לי ולילד במהלך כל המסע המטורף הזה גם לפני הלידה היא הייתה בעצם בחיוג קצר אצלי כי הריון לא פשוט לאישה לא פשוטה מצריך הרבה שיחות כי מי יאזן את כל השיגעון והלחץ הזה? אז זה רק היא! עוד אלף פעם הייתי בוחרת בה וכמובן שגם אחרי היא לא השאירה אותי לבד ומיד סחטה לי את הזהב הטהור (ככה היא קראה לזה )מהציצי תודה שהיית שם כולך באנרגיה שלך בטוב שלך,בשקט המרגיע שלך,בעידוד שצריך שנפלתי לרגע יאוש תודה עלייך על כולך ועל כל מה שאת מביאה איתך. מיותר לכתוב מומלצת נכון?

רציתי לומר לך תודה רבה על הכל !! באמת שאין עליייך ולא יודעת אם הייתי מסתדרת בלעדייך 🫣 אוהבת ומעריכה המוןןן♥️