רגשות אשם? כך תשתמשו במצפון שלכן ככלי חיובי בהורות

מי מאיתנו לא מכירה את הקול הקטן הזה על הכתף שמגיע לביקור ושואל אותנו שאלות מתישות כמו "אולי לא הייתי מספיק נוכחת היום?", "אולי יכלתי להיות סבלנית יותר?", "איך גררתי אותו איתי לכל מקום ולא הספקתי לתת לו זמן נורמלי משלו". תאמינו או לא, אני כותבת לכן את המאמר הזה מתוך מטוס, בדרך להחלטה מהקשות אך הטובות שכנראה עשיתי כאמא, וזה לקחת לעצמי כמה ימים הרחק מהמציאות האינטנסיבית כאמא, כעצמאית, כאישה, ובואו, כאזרחית מדינת ישראל בשנה האחרונה.

כאמהות, לא משנה איזו אמא אנחנו, כולנו מכירות את המצפון הזה שנמצא שם במינון כזה או אחר. לפעמים כשאנחנו חושבות על הזמן שאנחנו משקיעות בעבודה, לפעמים על האוכל שאנחנו מגישות לילדים שלנו, או על הבחירות החינוכיות שאנחנו עושות- המצפון תמיד שם, לוחש לנו באוזן ומחלק לנו ציונים. כן כן, תתפלאו, גם אצל נשות מקצוע הוא קיים. אין יום שאני לא שואלת את עצמי האם הייתי אמא טובה היום. האמא שאני רוצה להיות. אנחנו עייפות, אנחנו כל כולנו בשבילם, ולא תמיד התשובה לשאלה הזו היא כן במאה אחוזים. אבל אני דואגת להזכיר לעצמי שמחר יום חדש, ושאני עושה את הכי טוב שאני יכולה. לפעמים זה יוצא כמו שאני רוצה ולפעמים לא.

אבל אהובה, מה אם אגיד לך שאנחנו יכולות להפוך את המצפון שלנו לכלי חיובי שיסייע לנו בהורות?

אז בואי רגע נפשט את זה. נבין מהו מצפון? למה הוא קיים ואיך נוכל להיעזר בנוכחות שלו כדי לנתב את ההורות למקומות טובים יותר?

כדי לתת לו מקום בחיים שלנו, בהורות שלנו, קודם כל אנחנו צריכים להכיר בחשיבות שלו.

למה המצפון שלנו חשוב? 

המצפון הוא תוצאה של אהבה ודאגה עמוקה לילדינו. הוא מבטא את הרצון שלנו להיות ההורים הטובים ביותר שאפשר, ולספק לילדינו את כל מה שהם צריכים כדי שיוכלו לגדול ולהתפתח בצורה הטובה ביותר. המצפון מעורר אותנו לחשוב על הבחירות שלנו, להתבונן בעצמנו ולשאוף לשיפור.

ובכל זאת, איך אפשר לקחת את החבר הזה שמגיע ודופק על הכתף למקומות טובים?

קבלו כמה כלים שיעזרו לכם להפוך אותו לכלי חיובי במסע ההורות שלכם!

1. התבוננות והתפתחות עצמית: במקום להרגיש אשמה, נוכל להשתמש במצפון כדי להתבונן בבחירות שלנו ולשאוף לשיפור מתמיד. שאלות כמו "איך אני יכולה לשפר את היחס שלי לילדים?" או "מה אני יכולה לעשות כדי להיות נוכחת יותר?" יכולות להוביל לשינוי חיובי.
2. חמלה עצמית: חשוב שנזכור שאנחנו לא מושלמות, ושהורות היא תהליך של למידה והתפתחות. המצפון יכול להזכיר לנו להיות עדינות עם עצמנו, להבין שאי הצלחה זה חלק מהדרך ולהתמקד בשיפור העתידי במקום בהלקאה עצמית. וגם ילדים לא זקוקים להורים מושלמים, הם זקוקים לבני אדם.
3. איזון ופרספקטיבה: המצפון יכול לעזור לנו להבין את החשיבות של איזון בחיים. הוא מזכיר לנו שלא הכל חייב להיות מושלם, ושגם זמן לעצמנו ולצרכים שלנו חשובים כדי להיות הורים טובים יותר.
4. שיתוף ופתיחות: שיחה פתוחה עם אמהות אחרות על התחושות והמצפון שלנו יכולה לעזור לנו להבין שאנחנו לא לבד. הקהילה והתמיכה ההדדית יכולות להפוך את המצפון לכלי מחזק ולא למעמסה.
5. דוגמא אישית: כשאנחנו טועים מול הילדים שלנו, יש לנו הזדמנות גם להראות להם איך מתקנים את הטעות. אם הרמנו את הקול או אמרנו משהו מתוך רגע של עצבים, זו הזדמנות להביע צער, כאב וחרטה. להסביר להם שבאותו הרגע הרגשנו קושי ונאמרו דברים באופן ובצורה שלא התכוונו אליה ולתקן.

המצפון שלנו כאמהות הוא חלק חשוב מהמסע ההורי. אם נלמד להשתמש בו ככלי להתפתחות אישית, חמלה עצמית, איזון ושיתוף, נוכל להפוך אותו לכלי חיובי שמסייע לנו להיות ההורים שאנחנו שואפים להיות. כך נוכל לגדל את ילדינו באהבה ובביטחון, תוך שמירה על עצמנו ועל רווחתנו האישית. 

ותזכרי- את עושה את הכי טוב שלך. את אמא טובה. מדהימה. גם אם זה אומר שלא הגשת ארוחה ב-5 צבעים, גם אם זה אומר שבחרת לקחת לעצמך כמה ימים או אפילו כמה שעות, גם אם זה אומר שתפס אותך רגע של חוסר סבלנות והרמת את הקול.

הילדים שלנו רואים אותנו כדוגמא, זה אומר לראות אותנו טועים ומתקנים את הטעות, לראות אותנו כיצורים אנושיים שמתמודדים.

אז תני למצפון שלך לכוון אותך, לא לנהל אותך.

שלכן,

שי

ניתן ליצור עמי קשר פה 

או באינסגטרם שלי כאן