View this post on Instagram

A post shared by דנה מצר | שינה וגמילה מחיתולים | הדרכת הורים (@dana.metzer.parenting)

אחים לכל החיים – איך נתכונן להצטרפות אח/ות חדשים למשפחה?

כשאמא שלי ילדה והגיעה עם אחותי הבייתה אמרתי לה – תחזירי אותה לבית החולים עכשיו! מעמדי הבלעדי כילדה בכורה ויחידה, במשך 6 שנים, התערער כל כך. התרגלתי לכל החום, האהבה, הפינוק, הזמן והמתנות ועכשיו יש תינוקת פיצית שקונים לה, מתעסקים איתה, מאכילים אותה, מתייחסים אליה ואפילו יותר ממה שמתייחסים אליי, אז למה שארצה אותה??
אני פוגשת אמהות רבות בקליניקה, רגע לפני לידה, שתוהות איך הילד שלהן יגיב, ירגיש ויתנהג כשהאח החדש יצטרף? לפעמים המחשבות המדאיגות הללו גוברות על ההכנות המרגשות לקראת בואו של התינוק. ואכן, תקופת התרחבות התא המשפחתי יכולה להיות מאתגרת ומשברית עבור הילדים שכבר בבית ויכולה להיות תקופה של חיבור, צמיחה והתרחבות לב. במה זה תלוי בעיני? בגישה ההורית שלך.
מחקרים מראים שלתקופה הראשונית של כניסת אח חדש למשפחה יש השפעה על טיב מערכת היחסים בין האחים גם זמן רב אחרי. במחקרה של פורת יעקב (מרכז דואט) נמצא שבחודשים הראשונים לאחר הלידה, היכולת הרפלקטיבית של האם (נוכחת, מתבוננת בילד, מבינה את תחושותיו ומחשבותיו, מתקפת אותן ונותן להן מקום) על קשיי ההסתגלות של הילד הבכור מאוד משמעותית. במחקר נראה כי יכולת זו סייעה מאוחר יותר להתפתחות מערכת היחסים בצורה מיטיבה, כך שהמשבר לא בא לידי ביטוי בין האחים. במחקר נוסף של גונזלס, וולינג ואה (2015) ראו כי ככל שההורים נטו יותר להשתמש בעונשים כדרך חינוכית, כך האח הבכור הפגין יותר התנגדות לאח הקטן אשר מאוחר יותר התפתחה להימנעות מאינטראקציה עמו.

יחסי אחים זאת מתנה! זאת מערכת היחסים שתלך איתם לכל החיים ומכילה בתוכה למידה של מלא מיומנויות והתנסות בהן בצורה יומיומית. כך אימנתי את עצמי לחשוב רגע לפני שנגה שלי נולדה וכך פעלתי מהרגע שהיא הגיעה הבייתה. טוב נו, הסגר הראשון של הקורונה תרם לביחדנס של נדב ונגה וליצירת קשר אוהב, חזק וחברי אבל לולא הידע, הכלים והתפישה שלי, התקופה הזאת יכלה להיות אחרת לגמריי

אז איך נכין את ילדינו בצורה טובה ומקדמת לקראת הלידה?

1. נקיים איתם שיח פתוח, נשאל אותם לתחושותיהם ומחשבותיהם, נאפשר להם מרחב רגשי ומכיל.
2. נשתף אותם בהכנות הפיזיות ברכישת החפצים, הביגוד והשינוי במרחב הפיזי של הבית ונציע להם לקחת חלק. לדוג' הרכבת עריסת התינוק. במידת האפשר, לא נזיז חפצים או מיקומים של רכוש השייך לילדים הקיימים. במידה ואין ברירה אחרת, נתקשר זאת ונשאל לדעתם היכן ניתן למקם מחדש.
3. נקריא סיפורים או ניצור סיפור חברתי, נאפשר להם לגעת בבטן, נראה תמונות שלהם כתינוקות, כל מה שיעזור להם להבין מוחשית איך הדבר הזה נראה/נשמע.
4. נכין איתם יחד לו"ז לתקופת השהייה בבית היולדות, ננסה לשמור על שגרה יציבה עבורם. נכניס לשם את הדמויות שידאגו להם, באיזה אופן ומתי (כמה שניתן לדעת מראש), היכן ישנו, מה יעשו וכו'. נסכם איך נתקשר בזמן הזה, ואם ידוע מראש – נסביר מתי הם יראו את התינוק והיכן. נוכל גם להדפיס כמה תמונות משפחתיות שיהוו תמיכה רגשית עבורם בזמן שלא נהיה נוכחים פיזית.
5. נשוחח על השינוי הצפוי בסדר יומם לאחר החזרה הבייתה, נסביר על הצורך לדאוג לצרכיו הבסיסיים של התינוק, שלא יכול לעשות זאת בעצמו כמוהם. ולכן בזמנים מסוימים לא נוכל להיות פנויים עבורם, נמצא יחד פתרונות לאותם זמנים. לדוג' סלסלת משחקים מונגשת ליד עמדת ההנקה.
6. נקבע איתם תפקידים שייצרו להם שייכות למשפחה, יקנו תחושת אחריות ושותפות וידגישו את הנחיצות שלהם בתקופה הקרובה. לדוג' מילוי בקבוק המים של האמא בכל פעם שמסתיים או מתן אוכל לכלב בכל יום כשחוזר מהגן/מבית הספר.
7. הקשבה ופתרון לכל דילמה או בעיה, נרצה שידעו שאנחנו אוהבים אותם תמיד והצטרפותו של האח לא תשנה דבר באהבה שלנו אליהם, שנרצה לשמוע מה הם מרגישים וחושבים גם אחרי שהתינוק יוולד ושנמצא יחד פתרון לכל דבר שיעלה או שיהיה להם קשה איתו.
*טיפ – אל תערכו שינויים כמו פרידה ממוצץ/חיתול, מעבר למיטת מעבר וכו' בסמוך להולדת התינוק.

ומה קורה ביום שאחרי?

ביום הראשון בבית ניגש לילדים האהובים שלנו ונספר להם כמה התגעגענו אליהם, נחבק ונאמר מילות אהבה. נזמין אותם להתקרב אל התינוק, נסביר היכן ניתן לגעת בו ונתווך את התקשורת ביניהם הבלתי מילולית. בנוסף, נציע להם לעזור בפעולה פשוטה סביב התינוק שיחוו שם הצלחה, לדוג' להביא לתינוק את המוצץ ולהכניס לו לפה וכמובן נעודד אותם. ביום הראשון רובם מקסימים, נרגשים ומשתפים פעולה, אבל מה נצפה לראות בהמשך?
יש ילדים שיסתגלו במהירות ובטוב למצב החדש, יש כאלה שיביעו מחאה בצורה של התפרצויות זעם, צעקות, אלימות, יש ילדים שיעדיפו לתפוס מרחק מסיטואציות שבהן התינוק מעורב, ידחיקו וההשלכות יבואו לידי ביטוי כמה חודשים אחרי ויש את מי שיפגין מופנות, ייצמד לאחד ההורים, יגלה קושי בפרידות, יבכה לעיתים תכופות, יחזור לעשות את צרכיו בתחתונים, יתנהג בצורה תינוקית.
כל ההתנהגויות הללו נורמטיביות ומובנות, הן סימן עבורנו להבין שקשה להם והם צריכים עזרה. גלו אורך רוח, תתמכו בהם רגשית, תאפשרו להם להיות מי שהם בתקופה הזאת, תשקיעו בכל אחד זמן ותשומת לב בלעדית, ובמידה וההתנהגויות נמשכות זמן מה, אל תהססו להיעזר באיש מקצוע.
ושיהיה במזל טוב! כל ששון וכל שמחה, כל תינוק שמרחיב את המשפחה

שלכן,
קרין

מאמר זה נכתב על ידי:

Picture of קרין זוהר

קרין זוהר

מאמנת הורים לגיל הרך

מאמרים אחרונים בשבט אמהות

פעוט אוכל ארוחה מזינה

יחסי האכלה בשנה הראשונה – גל וקנין

תזונה בשנה הראשונה – מסרים רגשיים מיטיבים ליחסים נכונים עם אוכל
איזה בהריון מתרגלת נשימה

סדנת שבט – תרגול שיטות מוכחות מדעית שעוזרות להתמודד עם הכאבים בלידה – דנה רייכמן

בואי תגלי מה יעיל עבורך להתמודדות עם כאבים בהריון והלידה
אמא מחבקת תינוק אחרי לידה

10 טיפים לטיפול בניובורן – אורטל קדוש

את אחרי לידה? הכתבה תענה לך על המון שאלות
דילוג לתוכן