צמחי המרפא הם חומרים פעילים המרפאים תופעות של חולי גם בגוף וגם בנפש ולמעשה, הם הטיפול המיטבי והטבעי הטהור לגוף.
היתרון המבדיל של השימוש בצמחי מרפא – שהם בעצם מגרים את הגוף לייצר חומרים, שמסיבה כזו או אחרת, הגוף אינו מצליח לייצר אותם עוד.
בצמחי המרפא משמשים כעזר בתהליך הלידה מזה אלפי שנים.
לא לכל השימושים יש הוכחות מחקריות אך המסורת העשירה ושלל המידע בנושא משמשים עדות מספקת.
מטרות השימוש בצמחי המרפא הן מגוונות ויפורטו להלן:
הכנה ללידה
פטל-
פעילות רפואית: מכווץ (אסטרינג'נט), נוגד עווית, סופח, תומך הריון, תומך לידה.
נתונים ממחקר תצפיתי רטרוספקטיבי מבוקר שנערך בקרב 108 נשים מרמזים שצריכת עלי פטל במהלך ההריון עשויה לקצר את זמן הלידה, להעלות את הסיכויים ללידה במועד ולהפחית את הצורך בהתערבות רפואית.
*עלי פטל הינם מכווצים ומעלי טונוס. באופן טבעי, שימוש בצמחים מסוג זה מתאים יותר לטיפוסים אשר סובלים מחוסר טונוס ומרפיון של האיברים. גם מנסיוננו, השימוש בקרב נשים אשר נוטות לטונוס יתר (עצבנות, מתח שרירים גבוה וכד׳) עלול להוביל לטונוס יתר ולצירים מוקדמים או מדומים.
הסדרת צירים
מסורתית השתמשו בצמחי המרפא עוד לפני הלידה עצמה על מנת לאפשר הסדרה של הצירים. צמח המרפא
הידוע ביותר למטרה זו הוא הקוהוש השחור (Cimicifuga racemosa) אשר בדרך כלל משולבים יחדיו, יחד עם מעט ג'ינג'ר (Zingiber officinale)
אשר נועד לאזן את טמפרטורת הצמחים בפורמולה ולהמריץ את התהליך. הסדרת הצירים מתחילה כבר כשלושה שבועות לפני תאריך
הלידה המשוער. מינוני הצמחים עולים בהדרגה, ממינון של 2-3 מ"ל ביום ועד מינון של 10-15 מ"ל ביום הלידה
עצמו. הפורמט הרצוי לשימוש הוא טינקטורות וזאת בשל השינוי היומיומי במינון הרפואי.
הקוהוש השחור:
קוהוש שחור אסור לשימוש בהריון. עם זאת, קוהוש שחור משמש באופן מסורתי לתמיכה בתהליך הלידה
פעילות רפואית: מאזן/מזין מערכת הורמונלית (נשים), מקדם אסטרוגן, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, מוריד לחץ דם, מרחיב כלי-דם, נוגד עווית, נוגד דלקת, משכך כאבים, מקרר, מרגיע, נוגד פרכוסים, נוגד שיעול, תומך בלידה, נוגד עווית (רחם), ממריץ/מניע.
הרגעה
חרדה ופחד גורמים לסטרס אשר עלול לגרום למצב גופני הפוך מהרצוי. בעוד שמיטבית הגוף צריך להיות רפוי,
בעקבות הסטרס הוא נדרך ומתכווץ ומפריע לתהליך הלידה הטבעי. צמחי המרפא אשר משמשים להרגעה לפני
ובמהלך הלידה כוללים ולריאן רפואי (Valeriana officinalis), מליסה (Melissa officinalis), קמומיל (Matricaria recutita), ורבנה (Verbena
officinalis), קערורית (Scutellaria lateriflora) ושעונית (Passiflora incarmata). צמח המרפא הראשון (ולריאן) אינו ניתן לחליטה ועדיף למהול
טינקטורה שלו בתוך בקבוק מים קטן ולשתות בהדרגה. את שאר צמחי המרפא ניתן לחלוט במינון של כף עד שתיים צמח יבש לכל כוס מים.
ולריאן רפואי
מרגיע, משכך כאב, משרה שינה, נוגד חרדה, נוגד עווית, מפחית לחץ דם, מרומם.
מינונים:
תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 45% אלכוהול – 3-9 מ״ל ביום. מנה בודדת ניתנת במינון של 1-5 מ״ל בעת הצורך,
על פי רגישות המטופל.
תמצית יבשה – תלוי בריכוז התמצית; מינון המקביל ל- 1-3 גרם צמח ביום. נהוג להשתמש בתמציות המתוקננות להכיל 1-4% חומצה ולרנית
(valerenic acid), מהן ניתן מינון של 300-900 מ״ג ביום. מרתח – 2-6 גרם ביום.
הרפיית שרירים –
במקרים בהם שרירי היולדת מכווצים מדי ולא מאפשרים פתיחה מירבית ניתן להשתמש בצמחי מרפא נוגדי עווית
ובראשם מינים שונים של מורן (Viburnum spp.). צמח מרפא זה ידוע בפעילותו נוגדת העווית הספציפית לרחם.
מורן שסוע עלים:
כאבי ווסת, כאבים במערכת הרביה הנשית, מניעת הפלות, אל וסת (אמנוריאה), תסמונת קדם וסתית (PMS),
אנדומטריוזיס, הכנה ללידה, לידה, יתר לחץ דם, שרירים תפוסים, אסתמה.
שיכוך כאבים –
כאבים הם חלק בלתי נפרד במהלך הלידה. רמת הכאבים ויכולתה של היולדת להתמודד עימם משתנים מלידה ללידה ומיולדת ליולדת. הטיפול
הקונבנציונאלי כולל שימוש בזריקת אפידורל. למרות יעילותה, השימוש בזריקה טומן בחובו מספר סכנות ובהן פגיעה בעצבים בעת ההזרקה, תגובה
אלרגית לחומר המוזרק, אובדן גדול מדי של תחושתיות היולדת לאגן אשר עלול לגרום להאטה בתהליך הטבעי של הלידה ולחוסר שליטה בפעולת
השרירים הנדרשת מהיולדת. אובדן שליטה מטופל על ידי הזרקת חומר בשם פיטוצין (נגזרת סינתטית של ההורמון אוקסיטוצין) אשר גורם לכיווצים
בלתי רצוניים של הרחם ולהגברת הכאבים. בנוסף, האטת תהליך הלידה כתוצאה מזריקת האפידורל עלולה לגרום ללידת ואקום. צמחי המרפא
היעילים ביותר לשיכוך כאבים הם הולריאן הרפואי (Valeriana officinalis) והכשות (Humulus lupulus). ניתן ורצוי להיעזר גם בשימושים מקומיים
(כאשר אין שימוש באפידורל) הכוללים משחות, קרמים או שמנים אשר נועדו למריחה או לעיסוי באזור האגן והגב התחתון. ניתן להשתמש בשמנים
מושרים של פרע מחורר (Hypericum perforatum) או פיגם (Ruta graveolens) ושמנים אתריים כגון לבנדר, יסמין, מרווה בהירה, קמפור.
כשות:
לחץ (סטרס), חרדה, הפרעות שינה (אינסומניה), תסמונת המעי הרגיש (IBS), הפרעות קשב וריכוז (ADHD), תסמונת קדם וסתית (PMS).
חיזוק והמרצה –
לידה אשר מתמשכת זמן רב עלולה לעייף את היולדת עד כדי התשה אשר אינה מאפשרת את הכיווצים הכיווצים והדחיפות הנדרשים מהיולדת. בכדי
למנוע מצב זה ניתן להשתמש בצמחי מרפא מחממים וממריצים. גם כאן נשתמש בטינקטורה מהולה במים. צמח המרפא החשוב ביותר הוא הג'ינסג
הקוריאני (Panax ginseng) הניתן במינון של 2-20 מ"ל, אך ניתן גם להשתמש בכמויות יפות (3-8 גרם) של רוזמרין (Rosmarinus officinalis)
או ג'ינג'ר(Zingiber officinale) בטינקטורה או בחליטה. רצוי להמתיק את המשקה עם מעט סוכר כיוון שעייפות רבה ותשישות עלולות להיגרם גם כתוצאה מרמת סוכר נמוכה בדם.
ג'ינסג הקוראני:
משקם ותומך במערכת העצבים, משפר תפקוד קוגניטיבי, נוֹגד סַרטן, מווסת חיסון, נוֹגד דַלקת, נוֹגד חִמצון, מגן/מחזק לב, משפר תפקוד כלי דם,
מווסת לחץ דם.
המאמר נכתב בכדי לתת לכן ידע מעבר למה שרואים ברשתות ומה ש"טרנדי", ידע זה כוח ויש לצמחים כוח אדיר שיכול לתמוך ולהקל על הלידה שלכן :) המאמר אינו מחליף ייעוץ נטורופתי! מומלץ להתייעץ\ללכת לטיפול איתי או עם כל נטורופתית אחרת לפני השימוש ולקבל מינון המתאים לך אישית.
בכל שאלה מוזמנת לפנות אליי בעמוד באתר השבט או באינסטגרם שלי
מאיה שלומקה
דולה ורפלקסולוגית בכירה